April 18 2025•Oded B
מערכת הבריאות בישראל נחשבת למתקדמת ומקצועית, אך למרות זאת, מקרים של רשלנות רפואית עדיין מתרחשים מדי שנה. רשלנות רפואית מוגדרת כטיפול רפואי שאינו עומד בסטנדרטים המקצועיים המקובלים, וכתוצאה מכך גורם לנזק למטופל. מאמר זה יסקור את הנושא החשוב הזה, המשמעויות המשפטיות והאנושיות שלו, והדרכים להתמודד עם מקרים כאלה.
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר רופא, אחות או כל איש צוות רפואי אחר מעניק טיפול שנופל מתחת לסטנדרט הטיפול המקובל בתחום. זה יכול להתבטא בטעות באבחון, טעות בטיפול, מתן תרופה לא נכונה, ניתוח שבוצע באופן לא תקין, או אפילו מחדל – כמו אי מתן טיפול נדרש. לפי נתוני משרד הבריאות, מדי שנה מוגשות מאות תביעות בגין רשלנות רפואית בישראל.
ישנם מספר תרחישים שכיחים המובילים לתביעות רשלנות רפואית:
במדינת ישראל, חוק זכויות החולה (1996) מעגן את זכויות המטופלים במערכת הבריאות. החוק מחייב קבלת הסכמה מדעת לפני טיפולים, ומבטיח את זכות המטופל לקבל מידע מלא על מצבו ועל הטיפולים המוצעים. בנוסף, פקודת הנזיקין מהווה את הבסיס המשפטי לתביעות רשלנות רפואית, כאשר על התובע להוכיח ארבעה אלמנטים: חובת זהירות, הפרת חובה, קשר סיבתי ונזק.
מטופל החושד כי נפגע מרשלנות רפואית יכול לפעול במספר דרכים:
במקרים בהם מוכחת רשלנות רפואית, בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים למטופל. פיצויים אלה נועדו לכסות הוצאות רפואיות, אובדן הכנסה, כאב וסבל, וההשלכות העתידיות של הנזק. לפי נתוני TheMarker, בשנים האחרונות חלה עלייה בגובה הפיצויים הנפסקים בתיקי רשלנות רפואית בישראל, כאשר במקרים חמורים הפיצויים יכולים להגיע למיליוני שקלים.
מערכת הבריאות משקיעה מאמצים רבים במניעת מקרי רשלנות. אלה כוללים הכשרות לצוות הרפואי, פרוטוקולים נוקשים לטיפול, מערכות בקרת איכות, ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות למניעת טעויות. כמטופלים, חשוב להיות מעורבים בטיפול, לשאול שאלות, ולחפש דעה שנייה במקרים מורכבים.
רשלנות רפואית היא נושא מורכב בעל השלכות משמעותיות על חיי המטופ